נסראללה מחוץ לבונקר?

הופעתו בציבור של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, אתמול בבוקר (6.12.2011) היא אכן צעד נדיר.

מאז סיום מלחמת לבנון השנייה נסראללה מודד את צעדיו ומבלה את רוב הזמן בבונקר סודי, כאשר מאז 2008 לא יצא ממנו, ודאי שלא להופעות בציבור.

   עם זאת, צעד זה אינו מפתיע. בחודשים האחרונים, מאז התחילו ההפגנות בסוריה, חיזבאללה החל להעביר את מצבורי הנשק שלו מסוריה ללבנון, ואנשי הארגון, שבתחילה סייעו לאסד בדיכוי ההפגנות, לא מפגינים את אותה רמת הנוכחות שהפגינו בתחילה.

   סוריה אינה יותר מאשר שותף אסטרטגי לחיזבאללה. היא אינה משמשת כמקור מימון או השראה דתית, אלא בעיקר כנקודת מעבר בין איראן ללבנון, כמו גם כתף תומכת בזירה הבינלאומית. השותפות האסטרטגית הייתה משמעותית יותר עד לאביב 2005, אז נסוגו הכוחות הסורים מלבנון לאחר ההתנקשות בראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי, התנקשות אשר בעקבותיה הופנתה אצבע מאשימה כלפי חיזבאללה והשלטון הסורי.

   איראן, לעומת זאת, היא סיפור אחר לגמרי. איראן מממנת את חיזבאללה מאז הקמתו ב- 1982. היא זו שמימנה את פעולות הטרור כנגד ארה"ב בשנות ה-80 ונגד ישראל. היא שאימנה את לוחמי חיזבאללה ומימנה קניית אמל"ח לסוגיו. היא זו שמימנה, ועודנה מממנת בניית בתי ספר, בתי חולים ובתי יתומים. היא זו שמשמשת כהשראה דתית לקהילה השיעית בלבנון בכלל, וחיזבאללה בפרט.

   לאור האירועים האחרונים בסוריה ובאיראן, כאשר נראה שימיו של בשאר אסד בשלטון ספורים ואיראן מרכזת את כל מאמציה בשימור תכנית הגרעין שלה והדיפת התקפות המערב, חיזבאללה נותר בצד. התכנית ארוכת הטווח לכיבוש לבנון, האופיינית כל כך לנסראללה, לא כללה את הפסקת תמיכתה של איראן, או נפילתו של בשאר אסד, אף שהאחרונה אינה כה משמעותית כאיראן.

   יציאתו של נסראללה לאור יום מסמלת את הכנות חיזבאללה ליום שאחרי. היום שאחרי אסד, היום שאחרי איראן חלשה ולא מתפקדת. בדיוק לעת זו פיתח חיזבאללה במהלך שני העשורים האחרונים מקורות מימון נוספים, כגון סחר בסמים בדרום אמריקה, סחר ביהלומי דמים ונשק במערב אפריקה, ואף הברחות בצפון אמריקה. בנוסף, לחיזבאללה רשת ענפה של עמותות צדקה ברחבי העולם, המשמשות למימון המוסדות הסוציאליים בלבנון, אך גם למימון פעולות הטרור. לעמותות הצדקה של חיזבאללה התווספו ב-2008 עמותות צדקה איראניות רבות, אשר איראן העבירה את השליטה עליהן לארגון כמחוות אמון.

   בנאומיו האחרונים אמר נסראללה כי כל פגיעה בסוריה ובאיראן יכולה להוביל למלחמה כוללת באזור. אין לזלזל באמירות אלו – הן מחייבות את נסראללה  בפני העולם הערבי, והוא לא יהסס ליישם אותן, גם אם בקנה מידה קטן יותר מהמובטח. עם זאת, יש לזכור כי נסראללה מחויב בראש ובראשונה למעמדו של חיזבאללה בלבנון ולשמירת היציבות, המעורערת במילא, של המערכת הפוליטית במדינה, ומחויבות זו גוברת על מחויבותו לאיראן וסוריה כיום.

   הצהרותיו כנגד ארה"ב וישראל אינן אלא ניסיון לזרות חול בעיני שומעיו ולהפחית מחשיבות התהליכים הבינלאומיים המתרחשים כיום בסוריה ואיראן. הוא מנסה להפנות את תשומת הלב לאויבים הטבעיים של העולם הערבי, שעל פיו הם הם הגורם לכל רעה חולה באזור.

הצהרות אלו מטרתן להכין את הקרקע להתערבות הבינלאומית הצפויה באזור בעקבות האירועים האחרונים, כאשר נסראללה מנסה למנוע תמיכה עתידית של הלבנונים והעם הערבי באויבותיו המושבעות.

   על נסראללה כעת להפגין את כוחו. בעצם יציאתו מהבונקר והופעתו בציבור, גם אם למספר דקות, הוא מדגיש את החשיבות העצומה שהוא והארגון מייחסים לקשר עם הציבור הערבי, והלבנוני-שיעי בפרט. בהופעתו זו הוא מוכיח, כי על אף שסוריה ואיראן נמצאות כיום תחת התקפה בינלאומית, ואף כלל-ערבית, חיזבאללה הוא בעל השליטה בלבנון ואין ולא יהיה לו תחליף, ולפיכך הוא יהווה גורם משמעותי בכל מהלך אזורי, חיובי או שלילי.